Page 22 - הסוכנות היהודית - דוח פעילות 2017-2016

‫מענה לצרכים חשובים‬
‫תמיכה באוכלוסיות בסיכון בישראל‬

‫איננו רק מחוברים זה לזה‪.‬‬
‫אנו ערבים זה לזה‪.‬‬

‫הסיפור שלנו הוא אנחנו‪.‬‬

‫כבר אלפי שנים שאנו מחוברים זה לזה ואחראים איש לרעהו‪.‬‬
‫רק אם נדבוק בדרך זו‪ ,‬נוכל להמשיך ולשגשג כעם יהודי‪.‬‬

‫הסוכנות היהודית מטפחת אוכלוסיות בסיכון בישראל על ידי הנגשתן לשירותי חינוך‪,‬‬
‫דיור ותרבות‪ .‬אנו מכשירים גם פעילים חברתיים על מנת שירחיבו את מעגלי‬

‫ההשפעה שלנו‪ .‬באופן זה‪ ,‬הסוכנות היהודית מצמצמת פערים חברתיים‪-‬כלכליים‬
‫ומניחה את התשתית לשינוי חברתי חיובי ארוך טווח‪.‬‬

‫בצפון מערב אוקראינה‪ ,‬שם גרתי עם מר איגנט פולישוק ומשפחתו‪.‬‬ ‫הסיפור היהודי שלי‬

‫הם בנו לי מחבוא באורווה‪ ,‬ממנו יצאתי רק בשעות הלילה‪.‬‬ ‫ליזה פולימרצ'וק‬
‫כאשר השכנים באו לחפש יהודים‪ ,‬התחבאתי כל פעם במקום אחר­‬ ‫חיפה‪ ,‬ישראל‬
‫במרתף‪ ,‬בשדות‪ ,‬בשיחים‪ .‬ראש העיר‪ ,‬שהיה חברו של‬
‫מר ­פולישוק‪ ,‬דאג ­להזהיר אותנו תמיד לפני בואם של‬ ‫עמיגור‬
‫הגרמנים ואני יכולתי ­להתחבא‪ .‬כך נראו חיי למעלה משנתיים‪.‬‬
‫גדלתי בשטעטל (העיירה היהודית) במזרח פולין עם הוריי ושני אחיי‪.‬‬
‫כשהגיע ״הצלב האדום״‪ ,‬הייתי חופשייה‪ .‬אבל אמי ואחיי נהרגו‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1941‬בהיותי בת ‪ ,13‬הגיעו הנאצים‪ .‬הם הוציאו אותנו­מביתנו‬
‫­החלטתי להשאר עם משפחת פולישוק וגרתי איתם עד שנת ‪.1949‬‬ ‫ולקחו אותנו לצידו השני של הנהר‪ .‬שם העמידו את­הגברים­והנערים‬
‫בשורה בצד אחד‪ ,‬ואת הנשים‪ ,‬הילדים והקשישים בצד השני‪ .‬הם‬
‫לאחר מכן התחתנתי וחיינו ‪ 38‬שנה באוקראינה‪.‬‬ ‫העמידו את אבי בשורה והרגו אותו‪ .‬כל מי שנותר נלקח לגטו‪ .‬אותי‬

‫שנים לאחר מכן‪ ,‬בתי עלתה לישראל‪ .‬בעלי ובני נפטרו‪ ,‬ובשנת ‪1991‬‬ ‫שלחו לעבוד בנקיון הרחובות‬
‫הגעתי בעקבותיה‪ .‬תחילה גרתי לבד ביישוב‬ ‫באזור הנוצרי של הכפר‪.‬‬
‫קטן ליד חיפה‪ ,‬בדירה שיכולתי להרשות‬
‫לאחר מספר שבועות‪ ,‬הם קיבצו את כל‬
‫לעצמי‪ ,‬אולם חשתי בודדה ומנותקת‪.‬‬ ‫בני הנוער‪ ,‬העלו אותנו על משאיות ולקחו‬
‫ליער סמוך‪ ,‬שם כבר נחפרו בורות ­לגופותינו‪.‬‬
‫הייתי כל כך מאושרת כשקבלתי את הדירה‬ ‫התאסף קהל רב ואני עמדתי ליד השער‪.‬‬
‫שלי בבית הדיור ­המוגן של ­עמיגור בחיפה‪.‬‬ ‫בזמן שהשומרים הסיטו את מבטם‪ ,‬הצלחתי‬
‫כאן יש לי חדר פרטי עם­אמבטיה ומטבחון‪.‬‬ ‫לחמוק משם ולרוץ לגטו‪ .‬הייתי קטנה ושרר‬
‫איני­בודדה יותר משום שיש כאן­אנשים‬
‫­מפולין‪­ ,‬רוסיה ­ואוקראינה‪ .‬בתי באה לבקר‬ ‫ערפל כבד‪ ,‬כך שהם לא הבחינו בי‪.‬‬
‫אותי מדי יום‪ ,‬אך לרבים­מהקשישים שחיים‬
‫כאן אין­משפחה­בקרבת מקום‪ .‬כאשר­מישהו חולה או עובר תקופה‬ ‫אמי ואחיי עדיין שהו בגטו‪ .‬אמי עבדה­כתופרת­בגדים עבור נשים‬
‫קשה‪ ,‬אני יושבת לצידו‪ .‬אני­מתרגמת מכתבים מפולנית לרוסית עבור‬ ‫נוצריות‪ .‬היא בקשה מאחת מהן להחביא אותי‪ .‬האישה לקחה אותי‬
‫אחת הדיירות‪ .‬אפילו שתלתי גינה קטנה­במסדרון כדי לייפות אותו‪ .‬כיום‬ ‫לביתה‪ ,‬ומשם שלחה אותי לבת שלה בכפר אחר‪ ,‬ואחר כך לכפר‬

‫אני בת ‪ ,90‬אבל אין לי רגע דל‪ .‬אני ממש מאושרת כאן‪.‬‬ ‫‪20‬‬